לאחרונה הגביר רשם החברות את האכיפה והטיל סנקציות חמורות על חברות פרטיות רבות, לרבות על בעלי המניות וכן על הדירקטורים המכהנים, בשל החזקתם או מעצם כהונתם בחברה מפרת חוק. בנוסף, חברות מפרות חוק חשופות להטלת עיצומים כספיים (קנסות) מצטברים עד לגובה של 250,000 ש"ח.
במרוצת השנים הוקמו ונרשמו בישראל מאות אלפי חברות (כ – 400,000 חברות). בבסיס הקמת כל אחת מן החברות הללו עמד הרצון או הצורך של בעלי המניות המייסדים ליצוק לתוך החברה החדשה פעילות עסקית-כלכלית כלשהי שהייתה צפויה להשיא רווחים לבעלי המניות בחברה. עם זאת, בפועל, חלק ניכר מן החברות שהוקמו לא ביצעו פעילות כלשהי ואך נותרו להתקיים ללא כל ייעוד או שימוש. חלק אחר של החברות קיימו פעילות כלשהי, קצרה או ארוכה, אך מזה שנים גם הן אינן פעילות עוד.
על פי חוק החברות, עצם קיומה של חברה, בין אם פעילה היא ובין אם לאו, מחייב בתשלום אגרה שנתית וכן בהגשת דו"ח שנתי לרשם החברות. כאמור, דרישת תשלום האגרה השנתית וכן הדרישה להגשת הדו"ח השנתי אינן מותנות בעצם קיומה של פעילות כלשהי על ידי החברה. לצורך הדוגמא בלבד, גם חברה שהוקמה ולא פתחה חשבון בנק, לא פתחה תיק ברשויות המס וכמובן שלא קיימה פעילות כלשהי – חייבת בעמידה בדרישות החוק האמורות לעיל.
במשך שנים רבות הדרישות הנ"ל, היינו תשלום אגרה שנתית והגשת דו"ח שנתי, לא נאכפו על ידי רשם החברות והפרתן לא לוותה בסנקציות.
ביום 1 בינואר 2010 נכנס לתוקפו תיקון מס' 10 לחוק החברות, תיקון אשר, הלכה למעשה, קבע סנקציות משמעותיות לחברה אשר לא מקיימת את הדרישות של תשלום אגרה שנתית והגשת דו"ח שנתי לרשם החברות. לפי התיקון, חברה אשר הפרה את הדרישות הנ"ל, כולן או חלקן, תקבל התראה לפיה ככל שלא תתוקן ההפרה בתוך 30 ימים ממועד ההתראה – תירשם החברה כחברה מפרת חוק.
בשלב זה, כאשר חברה נרשמת כחברה מפרת חוק רשאי רשם החברות להטיל עליה את הסנקציות הבאות:
- סירוב לרשום חברה חדשה שמייסדה הינו אחד מאלה: החברה המפרה עצמה, בעל שליטה בחברה המפרה וכן אף מי שמכהן כדירקטור בחברה המפרה בנסיבות מסוימות.
- סירוב לרשום שעבוד על נכסי החברה המפרה.
- סירוב לרשום משכון ברשם המשכונות לטובת החברה המפרה.
- סירוב לרשום שינויים המותנים ברישום כגון: שינוי שם החברה, מטרותיה וכן שינוי תקנון בענין הפיכת החברה לחברה לתועלת הציבור.
אכן, אין ספק כי הסנקציות שהוכנסו לחוק החברות לגבי חברות מפרות חוק הינן סנקציות משמעותיות אשר עשויות לפגוע לא רק בחברה המפרה עצמה אלא גם בבעלי המניות ובדירקטורים באופן אישי.
לצורך הסרת הסנקציות על החברה יהיה להסדיר את ההפרה באמצעות תשלום האגרות השנתיות וכן הגשת הדו"חות השנתיים לשנים בהן לא שולמו האגרות ולא הוגשו הדו"חות.
יצוין כי, בנוסף להטלת הסנקציות המפורטות לעיל מוסמך רשם החברות להטיל עיצומים כספיים (קנסות) בשל אי תשלום אגרות ו/או אי הגשת דו"חות שנתיים. כיום, בגין כל שנה בה לא שולמה אגרה שנתית גובה הקנס נקבע על סך של 7,810 ש"ח (מתעדכן בכל שנה), ובגין הפרה מתמשכת יכול שיוטלו קנסות מצטברים עד לגובה של 250,000 ש"ח.
לפיכך, בעלי מניות ודירקטורים בחברות אשר אינן מקיימות פעילות כלכלית כלשהי ואינן צפויות לקיים פעילות דומה בעתיד הקרוב, נכון יעשו אם יפעלו לפירוק החברות מרצון ולחיסולן. בהליך של פירוק מרצון תוכל החברה שבפירוק ליהנות, במקרים מסוימים, גם מפטור מלא מן האגרות השנתיות שטרם שולמו בגין השנים בהן לא הייתה לחברה כל פעילות. ככל שהליך הפירוק מרצון של החברה ייעשה על פי הוראות החוק ובאופן מסודר ועקבי – צפוי הוא להסתיים בתוך מספר חודשים בודדים בלבד.
